הסקריפט "החל קוד" שמגיע עם התוכנה מחיל את הקוד עד שמוצא קוד אחר עם תכונות אחרות, אבל אם הקוד שאחריו לא מכיל תכונות אחרות, הוא ממשיך להחיל את התכונות של הקוד הקודם.

הבעיה היא שאם בקוד השני לא מוגדרות התכונות שבקוד הראשון, אז הטקסט שאחריו יקבל את התכונות של הקוד הראשון, ולא תמיד רוצים את זה.

הסקריפט ACC מחיל את הקודים עד שמוצא קוד אחר, ועוצר שם אפילו אם הקוד השני לא מכיל את התכונות של הקוד הראשון. בנוסף, הוא גם פולט מידע חיוני על הקודים הנמצאים בשימוש, כפי שיוסבר להלן.

לדוגמא:

בקובץ תג מופיע טקסט כזה:
01א. 02בראשית ברא 03את השמים 04את הארץ

בקובץ סגנון מופיע כך:
code 01 FT1 SZ10 NO SUP5 LD13
code 02 FT2 SZ9 NO SUP5
code 03 FT3 SZ8 NO
code 04 FT4

הבעיה במצב כזה:

אם נעשה החל קוד על כל הקטע בצורה רגילה, אז כל התכונות של קוד 01 יחולו גם על המילים את הארץ, מלבד הפונט ששונה, ולא תמיד רוצים את זה.

הפתרון בסקריפט הזה:

הסקריפט מחיל מקוד עד קוד גם אם לא רושמים אותם בפירוש, ואז לא יקרה מצב שיהיה חלות של קוד מעבר לקוד הבא.

הפלט של רשימת הקודים:

• הסקריפט פולט רשימה של כל הקודים שקיימים בקובץ (או בבחירה), ובנוסף הוא מפריד שנדע איזה קודים אכן הוחלו, ואיזה קודים לא הוחלו. (למה להם לא הוחלו? כי הם לא רשומים בקובץ סגנון.) למה זה חשוב? כדי לדעת להגדיר קודים שלא הוחלו.
• בפלט רשום גם את הכמות של כל קוד וקוד כמה פעמים הוא מופיע בקובץ. למה זה חשוב? הרבה פעמים מגלים דרך זה בעיות, למשל אם רואים שקוד של תחילת פסוק הוא לא אותו כמות כמו הקוד הבא אחריו.
• בפלט רשום גם איזה קודים מיותרים בקובץ סגנון. דהיינו: קודים שמופיעים בקובץ סגנון ואין אותם בקובץ, הוי אומר שהם מיותרים בקובץ סגנון. (אבל לא תמיד הפעולה נכונה, כי הקובץ סגנון הוא סגנון של כמה קבצי תג, ויתכן וחלק מהקודים נמצאים רק בקבצים האחרים.)